עישון. (פרק ב')

חלפו 42 עמודים ראשונים. הסופר מדבר הרבה מאד על עצמו. נראה שאין בעולם דמות אותה הוא מעריץ יותר מאשר את עצמו. הניצחון שלו על השטן, ששתל בתודעתו את השכנוע שהוא מכור – הוכנע! הוא נחלץ מהמלכודת למרות שעישן 100 סיגריות ביום! למרות שהעישון היה כמעט תכלית חייו…

עצוב…, כלומר, אני עצוב. החנון הזה שעל הכריכה הצליח… ומה אתי ?
אחת ההוראות בספר הינה שלא להעיז להפסיק או להפחית את העישון

במהלך קריאת הספר. רק בסופו!

אני קורא בשעת לילה מאוחרת. מתמקד בכתוב, מדליק סיגריה. מתרכז. ממה אני נהנה פה? הגרון די צורב, אם נודה על האמת. מכבה את הסיגריה.. אני מסתיר את חפיסת הסיגריות והמאפרה במגרה. מביט שוב בשידה , היא נראת לא רע גם בלי זה, מנורה קטנה , 3 ספרים, טלפון , שלטי המזגן והטלוויזיה, פנקס קטן, עיפרון…

לא יודע מה לומר…. מתחיל איזה בלבול. האם המטיף מתחיל להשפיע? מעיף את הספר, מכבה את האור, מתחיל לחשוב…

ויהי לילה ויהי בוקר היום השני..

11.06.2012