השארת תגובה

עישון . (פרק יא')

מלחמתי בעישון קשה עכשיו יותר מתמיד, אך לא נזנחה.

אמש. שעת לילה מאוחרת העיר לוהטת . שדרות רוטשילד, מתחם המחאות החברתיות. אני פוסע בדרכי הביתה. במרחק מה לפני מטיילים אדם וכלבו. שניהם ניראים בטוחים בעצמם. האדם לבש גופייה שחורה עליה מוטבעת המילה "POWER" , שהבליטה מבנה גוף מסוקס, וכלבו הגדול, ענוד בקולר סאדו-מאזו מהודר, התרוצץ סביבו גאה ומתנשף. השרירן מעשן סיגריה, נושף את העשן כמו 

כקטר-פחם בתחילת המאה.
התיישבתי על ספסל והיצתתי לעצמי מרלבורו אדום, תוך תקווה גדולה שהעישון אכן תורם רבות לעיצוב השרירים, כפי שאני מבחין אצל המסוקס וכלבו…

והנה מתרחש משהו שאיני מאמין למראהו!
הבריון משליך בהתזת אצבע את הסיגריה הבוערת למרחק, והכלב הענק רץ נרגש, ומכבה אותה באמצעות השתנה מדוייקת להפליא. הגבר מתלהב: " יפה סילבסטר! אתה גדול! בוא…" . אד מצחין עולה מהמדרכה, בעת שסילבסטר שב בריצה לבעליו , המגיש לו בהכנעה חתיכת גרוגרת של עוף…( או של אדם… אלוהים ישמור)… 

מעוצמת הגועל כיביתי מיד ובמהירות את הסיגריה שעישנתי , וכן מחשש מחשש שמא סילבסטר ישתין גם עלי….
אך בכך לא תמה העלילה… אל מול המסוקס וסילבסטר, מגיח בחור שדוף, קטן וקרח, עם כלבלב קטן ואפרורי העונה, כפי שהבנתי מאוחר יותר, לשם "עכבר".
"למה?" שואל השדוף, "למה אתה מסריח ככה את השכונה?"
"אל תדחוף את האף שלך, טמבל.." עונה המסוקס.
" אין לך בושה .." אומר השדוף, ולפני שהספיק להגות הברה נוספת, הודף אותו המסוקס בחזהו, ומפילו על הריצפה, "תכף תלקק את השלולית של סילבסטר.. " לוחש הבריון.

ואז, תאמינו או לא, השדוף פולט ביבושת כקריין חדשות, את צמד המילים: "עכבר! עליו!". והכלבלב , כקפיץ דרוך, מזנק אל צווארו העבה של השרירן, אשר משתרע מלוא אפיו ארצה. המום. 

"סילבסטר…" מתחנן המסוקס לסילבסטר שהחל לנבוח. עכבר מרפה מצווארו של המסוקס,מסתובב לחלקיק שנייה אל סילבסטר, ונוגס במהירות באוזנו. ואז שב ללפות את המסוקס בצווארו, לקול יבבות סילבסטר הנמלט אל אחת הסימטאות.

בשלב הזה התערבתי בנעשה. " העכבר הזה רציני הא?!" אמרתי מה עכשיו?" השדוף אמר, " או שהוא ימות או שינקה…"
" אני מנקה!" בכה השרירן," אני מנקה עכשיו!"
"עכבר שחרר!" אמר השדוף. השרירן קם וניגש אל השלולית. "במה לנקות?"שאל. "בגופיה היפה שלך", עונה השדוף.
לאחר ניקיון יסודי ביותר, מסתלק השרירן בצליעה, תוך הגנבת מבטים שנועדו לוודא שעכבר לא בעיקבותיו…

"יש עליך סיגריה?" שאל השדוף. 
התיישבנו לעשן…
.
מסתבר שהשדוף הצעיר הוא דוקטורנט במטמטיקה. הוא למד עד שעה מאוחרת ויצא לטיול התאווררות קצר… את עכבר הוא אילף בשיטות מיוחדות ויחודיות המבוססות על נאמנות ונכונות להקרבה הדדית. שיטה שפיתח בעצמו המבוססת על לוגריטמים המתורגמים לסינכרון שבין חשיבה ואינסטינקטים…

שוחחנו דקות ארוכות. עכבר נמנם לרגלינו.

"הכל זה מטמטיקה…" אמר כשניפרדו דרכינו, " …גם אילוף, גם הקרבה, גם הצלחה… גם חיים… גם מוות…"
"מעניין.." ציינתי.
"חוץ מאהבה…" הוא הוסיף, " הכל חוץ מאהבה…"
והתרחק.

ריח השתן של סילבסטר, המתאדה על אש הסיגריה הבוערת במדרכת שדרות רוטשילד… ניצרב בי… אני מגייס אותו למלחמתי האישית להפסקת העישון, בעת הזו, הקשה לי מאד.

22.08.2012

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: