השארת תגובה

"וַינְקּוֹם"

וַיקַם אּיש וילך אל הַר-גורַל אשר בּקִדְמת צוּק ויעַפִּיל פִּסגַתו והוּא בָּא בַּימִים:

ובּעמדו בראש צוּקים ויסַב אַחוֹר וירְא אֶת נתיבו אֲשֵר הַלַך בּו מקְצֵה אופֵק רחוק עַדֵי כּה ואֶת כּל זְמַנו אֲשר חַלַף:

 ופְּתַּלתַלה ואֲרוכַּה הַדֶרֶך והִיא נודֶדת בֵּין פְּסַגות ועֲרוצֵי תְהום ורָבַּת שַנִים הֵיא:

ויבֵּט בּשְרידֵי אהֲבותַיו ומלְחַמותַיו ובּעִיי חוֹרבוֹת  חַכמַתו ואֶווילוּתוֹ ובּמַזלוֹ אֲשר שָפַר עָליו ותְבוּסוֹתַיו אשר לַהֲבו ונצְרבוּ בַּדרך:

וירְא אֶת טיפּות דָמו המכְתימות אֶת נתֵיבוֹ ואת דֵמְעוֹתיו ואֶת פְרחַיו שכַּמְשוּ ואַף שָמַע כּל מילותַיו אֲשר נאֶמְרו:

ויצְפּה ויבְחֵן בּשְרידי רכוּשו וקינְיָינו והֵמה רחוקים הִימֵנו עוֹטֵי אָבַק צֲהוֹב:

ואֶת אוהַביו ואֶת מְשַנאַיו ואֶת יַקירַיו ואֶת אויבַיו רָאַה הַאיש:

ומָלְאָך קֵץ-גורַל ניגְלה אֵליו ויאמר לו סוֹב הבֵּט ניכוחַה ושָא תְפילַתך כּי בָּאַה שעֲתְך:

והנה לפנַיו חַשְרַת עָבים נורַאה ניצְבה בַּשמַיים וינוּעוּ העַננים אֲך רוּח אַין ודממת מוֶת עוטֶפֶת אֶת הַר-גורַל:

ויכְרע האיש בֶּרֶך וישָא תְפילת כְּמיהָה לשְלום צֶאצֶאיו ויֵבְך:

והשֶמֶש האִיצַה שְקיעַתָה ופַּנה הַיום והַאוֹפֶל יגְבַּר וישְלַט:

ומלאָך  קֵץ-גורַל יפְנה אֵליו ויאמר לְכַה בּעקְבותַי כּי בָּאַה עֵת ולא אָבַה הַאִיש:

ויעַמוד האיש בּמִרְיו וישִיר עֵיניו אֶל קֵץ-גורַל וכְּניעַה אֵין בּפַניו הקְמוּטות:

וישְלוף הַאִיש חַרבּו מנְדָנַה ועוד הבְליח בַּה בָּרַק אחַרון וינְעַץ בּבִטְנו הכְּחוּשַה – וַינְקּוֹם:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: