ארכיון | נובמבר 2012
אתה מעיין בארכיוני האתר לפי תאריך.
קבלה. תעודה. נעליים.
לפני מספר שנים, לבקשת בכיר במפלגת העבודה, אותו אני מאד מעריך ומוקיר, נרשמתי למפלגה. שילמתי 50 שקלים דמי חבר ונאמר לי כי בתוך ימים, אקבל קבלה ותעודת חבר -מפלגה ואוכל להצביע בפריימריס שלהם. חלפו חודשים …. לא קבלה . לא תעודה. ולא נעליים! פגשתי את ידידי מהמפלגה בהזדמנות כלשהי וסיפרתי לו על המחדל והוא כעס […]
נתחבק ונצחק…
– העכברים כבשו את הספינה. אי-אן עכשיו תשוט? הם יניפו נס על תורן וגם אתה תמות. ארוך יהא מותנו. בזוי, משעמם. ואם נעור , נחזה בקץ האור המתעמעם. – אחי, אתה תלחש לי, בינך ולביני, עולמנו הלזה היה ממילא בינוני. ונלגום בקבוק של וודקה -מול ראש עולם ערוף. ונתחבק. ונצחק שואגים ונצחק בטרוף… – (נזרק […]
שֵם.
בין זוג מכרים שלי מתחוללת מלחמה עקובה מדם, באשר לשמו של התינוק שנולד להם. (האב מתעקש על קיצור של אלגרה -סבתו, והאם על קיצור של זלמן -סבה ).כמצב זמני המוגדר סטטוס קוו בלבד, הם מכנים את התינוק בשם "ההוא". (לדוגמה: "ההוא קורא לך", "תאכילי את ההוא", "ההוא מעצבן!" וכיו"ב). בפניות ישירות אליו הם מכנים אותו […]
"הציבור" ואני…
זה זמן רב שאני מעוניין לפגוש באופן אישי את ה"ציבור", אך הדבר לא עולה בידי. בכל ערוצי התקשורת מכל כיוון, אני שומע כי פגשו אותו, שוחחו עימו , התארחו אצלו , שמעו את דעתו ומה לא. ואני תושב ותיק שכמותי, לא מצליח…. שאלתי מספר אנשים אם ראו במקרה את "הציבור", יודעים אולי את כתבתו ומראהו, […]
הפסקת אש.
עכשיו, משהושגה בינינו הפסקת האש, את אינך שולטת ואני כבר לא כובש, ומבטי הכפור שלנו נמחקו מהפנים, ונוגבו גם הדמעות ונמחו הרעלים, – עכשיו, משהבנו כבר שאין אנו אויבים, וכי גם פינו גם ליבנו , תמיד יהיו שווים, ואף כשיש שנאה בינינו, זו אהבה מותכֶת. לפעמים היא מחבקת, לעתים גם נושכת, – עכשיו , אולי […]
העלמות
סיפור אימה מאד קצר ללילה. ———————————- לקראת ארבע בבוקר עצר את מכוניתו אחרי משאית לפינוי אשפה, שחסמה את הסמטה. שני הפועלים קפצו מהמדרגה שבגב המשאית ונכנסו לחצר סמוכה לגרור את פחי הזבל. הוא יצא מרכבו, יישר את חליפתו ודילג בקלילות את תוך בטן המשאית. הפועלים חזרו ורוקנו את תכולתם של שני הפחים העמוסים. אחד מהם […]
ואולי לא…..
דם ושנאה. (אמונה עתיקה) ———————— על אדמה בה נשפך דם אדם גם עצים שיגדלו לא ידעו אושר חוק שימור השנאה ירחף עליה עד הרעד הגדול שיזרימה אל מקום אחר אל מדבר האדמה הטהורה שם תיספג ותחדל.
לפעמים.
רוכבים אנו לבד מחפשים את השמחה. לפעמים היא בתוכינו, לפעמים היא בסביבה, לפעמים היא פשוט קמה והלכה. – בודדים אנו בעת שהעצב בנשמה, לפעמים הוא מחבקנו, לפעמים הוא לזרא, לפעמים הוא מתפוגג כלובן עננה. – כי נפשנו הותכה בכור של עצב ושמחה, לפעמים יצוף אושרנו, לפעמים פתאום ישקע, לפעמים יבקע אורו מתוך החשכה. – לפעמים […]
קורנפלקס.
כהרגלו השכים בשש בבוקר, לבש את חליפתו נטל את תיקו ויצא מהבית. כהרגלה ,אשתו עדיין ישנה, פניה שלוות על הכר. בחוץ מעונן וקריר. הוא מתניע את מכוניתו , זרזיף קל מתחיל והוא מפעיל מגבים ומכבה את הרדיו. הוא נוסע אל שדה התעופה . לאחר שהחנה את מכוניתו בחניה ציבורית הוא מתייצב לטיסת אל על לציריך. […]
המבקר.
למרות שלא ידע להבחין בין טוסט לקרואסון, הגיע איך שהוא לשמש כתב לענייני מסעדות ומבקר בעל טור קבוע באחד העיתונים. שיטתו הייתה -שהכל אישי. את מחיר הארוחות היה מקבל כהחזר הוצאות מהמערכת ולכן העדיף תמיד להזמין את פילגשו על פני אשתו, שכמעט לא יצאה ממטבחה בניסיונותיה להכין למבקר המהולל שקשוקה מדוייקת, מאכל שאהב יותר מכל, […]