פּרֵידה ——— מעל תְהום צוּקים אָפֵל, על חֶבֶל דק הִילכְתי. רועֵד, כושֶל, כמעט נוֹפל אל ממלכתךְ צנחתי. הייתְ לי אהבה ואור , המעיין שבּקִרבִּי, ואַף כְּשבָּך היה רַק קוֹר, חִימֵם הוּא אֶת ליבּי. עכשיו רחוק, זָרוּת נוֹשֶבֶת , חָפים אנוּ מכל טינה, אַךְ גָם מוּל מדוּרָה לוֹהֶבֶת,  אני מַרְגיש אֶת הצִינה….

בּיערוֹת הזְוועה והתופת, בּמחנות ההשמדה, האדמה הלחה יונקת דמעות הנקְווֹת בּלְשַדָה, ובּלילות יש ויבְקָע מתוכַה, קול יִפְחָה ונֵהִים: הטְלַאי הצהוב עוד בּוכֶה שָם על מות האלוהים.. "יתְגָדל ויתְקָדש…………………." ————————————- אדם צוֹבֵר לו אַזְכָּרות כּמו מַטְבֵּעוֹת יקרות, והוּא שוֹמְרַן לעצמו כּל ימי חייו. הן נאגרות בּנַפְשוֹ וצְליל קִרְקוּשַן המתְגבֵּר יֵלווה אותו כּל העֵת ובּאֲשֶר ילך…. זְכוֹר…זְכוֹר… […]

שלום. זו שוב אני גרטל , כותבת לכם בשמי ובשם אחי היקר הנזל. אחרי שהבהרנו את עמדתנו לגבי התקרית שבסופה שרפנו את הזקנה בתנור והסברנו שאנו היינו רק בורג קטן במערכת, הייתי רוצה לספר לכם על חיינו המעניינים ומעשינו.  אַלְזוֹ. את תקופת המלחמה הקשה עברנו הֶנְזְל (עכשיו:הנס) ואני גְרֵטְל (עכשיו גְרֵטָה) באזור ברלין. הנזל גויס […]

שלום . אנו האחים הנזל וגרטל הגענו לזיקנה מופלגת וחיים כיום בפנסיון שקט ביערות בוואריה. בפנסיון יש לנו זמן רב לחשוב על עברנו ועל מעשינו עוד מאז שהיינו ילדים. נודע לנו כי אנו מפורסמים כמעט בכל העולם… נכון שאנו דחפנו את הסבתא לתנור, אבל רצינו להבהיר שאנו היינו רק בורג קטן במערכת. אתכם הסליחה.