השארת תגובה

שַבָּת.

שַבָּת.
————-
אלוהים לקח מגבת,
וירד לחוף הים.
שכר כיסא כדי לשבת,
מרח קצת שמן
ונרדם.

התעורר. הזמין כוס מים.
פתח עיתון פּתר תשבץ.
גל קריר ליחך רגליים,
והוא בּשלוותו רובץ.

חש כי הוא אכן קיים.
התפנק . שיקשֵק מַרְטִינִי.
וממבחר בגדי הים,
חיבּב דווקא את החוּטִינִי….

וכְּשאוֹר אחרון חיוור, 
לאִטּו שקָע בּאופֶק,
התְנגֵן בּו הדיבֵּר,
והָלַם בּו כּמו דופֶק.

והדיבּר הזה שָב והתרונן בּנפְשו:

"זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַבָּת לְקַדְּשוֹ…."


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: