השארת תגובה

שובו של הציחקוק

שובו של הציחקוק
————————
פתאום שמתי לב שחלף זמן רב מאז שציחקקתי בפעם האחרונה. 
היו תקופות בעברי שהייתי מצחקק לעצמי בתדירות סבירה ביותר. והנה מזה זמן רב שאינני מצחקק….
ברור שמדי פעם יוצאת ממני ווקאליות האמורה להיות צחוק, למשמע בדיחה טובה או מאמירה קומית וכו' , אך אלה הם קולות הבוקעים החוצה, אך אינם מרנינים את הנפש פנימה. שכן תכונתו העיקרית של הציחקוק הוא גיעגוע עליז הבא מתוכך באמת, בעת שהייתך לבד עם עצמך, והוא גורם לך עדנת אושר פשוטה ופעוטה.

והנה מה עצוב הוא להווכח כי הציחקוק הטהור נעלם כליל מחייך. בפעמים האחרונות בהן שמעתי את עצמי מצחקק היו בעת שקראת את הספר "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם", או למשל, כשראיתי בשדרה גברבר מטורזן שלא אסף את צואת כלבו ואחרי דקות דרך עליו בעצמו… וזכה למבטי בוז מהיפיפיות החולפות…
אבל עידן זה נגמר. ונוכחתי לדעת שכבר שנתיים חלפו להן בבצורת ציחקוקים קשה ויבשה.

הצחקוק כידוע מותיר את האדם מרוב בעלי החיים האחרים, ולכן סברתי בדאגה כי משנעלם הצחקוק , אני מאבד חלק מתכונות האנוש היחודיות.

בטרם אהפוך לחיה טורפת, החלטתי לטפל בעניין זה בדחיפות. 
צפיתי בתכניות אירוח בטלוויזיה שהציגו שרים ופוליטיקאים ולא בקע ממני אפילו שמץ צחקוק. נהפוך הוא, חשתי עלבון אישי. 
שוטטתי ברחובות העיר והתבוננתי באוכלוסיה – שוּם ציחקוק! מבוכה בלבד…. קראתי עיתונים וציחקוק אַין… 
ועוד כּהנה וכהנה נסיונות כושלים.

פניתי לחברי הותיק פרופ' מואיז, החכם שברופאים והיודע לאבחן מחלות שעוד טרם נבראו. לאחר כשעת שיחה ובדיקות בסיסיות הודיע לי בסמכותיות טקסית , כי לאור המצב במזרח התיכון, איבר הציחקוק שבּי נרקב ושבַק חיים, וכי עלי להתרגל לחיים חדשים ומפרכים דהיינו נטולי ציחקוקים לחלוטין.
בצאתי מיואש מהפרופסור, רכשתי בחנות צעצועים בובת -שֵדון קטנטנה , אשר בלחיצה על כפתור היא משמיעה ציחקוקים . הבובה שכְנה בכיסי כל העת והשתמשתי בה לצורכי הטעיית הסביבה, כדי להידמות לאזרח מצחקק נורמלי והגון.
ואולם , הסתבר כי הבובה משמיעה ציחקוקים מרושעים בלבד ואנשים החלו להתרחק ממני…

אבל סוף טוב הכל טוב… הערב כשראיתי בטלוויזיה את תגובת קברניטי המדינה, (בּיבּי, בּוּגי, שוּגי, פּוּצי, מוּצי ושאר הירקות), על תוצאת הבחירות באִירַן , לא תאמינו!, אבל בקע ממני סוף-סוף , ציחקוק אמיתי ומלא אושר.

סליחה שהלעטתי אתכם בסוגיה פרטית קטנה זו, אשר כה הדאיגה אותי….

17.6.13

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: