חורף

 

קפצתי היום לשלוּלית בּרחוֹב, 

להיזכר בּימי ילדוּתי.

נִמרָחְתי אפּרקדן

על הכּביש המלוּכלך,

בקושי נחלצְתי רָטוֹב ומוּבָך.

כָּך נודע לי באוֹפן נָהִיר,

שאני כּבר אינני צעיר.

 

הוי החוֹרף שלי, חורפּי האהוּב,

לָמָה זֶה, למה עָזַבְתָּני..