המחלה שלך.. אל תפחד מהמחלה. התיידד עמה, התענג עליה, הענק לה יחס חם ומבין, התעלס איתה באינטימיות. דבר אליה ברוך ובקול שקט. העתר עליה דברי חנופה. הכל טוב יקירתי, מי כמוני מבין לרחשי חיידקייך, קחי, טלי את גופי, השתוללי עליו קצת, עשי בו כחפצך, הרי גם למחלות מגיע קצת חיים, ובילוי זמן במקומות חדשים. נכון, לפעמים זה לא ממש נעים מה שאת מעוללת, שובבה שכמותך, אבל קחי את זמנך, מצי עד תום, עד שימאס לך, וחלילה לי מלהאיץ בך … התכרבל במחלה שלך כבשמיכת פוך רכה ונעימה, התכסו יחדיו. נסה להפיק הנאה מכאבי השרירים והלאות. הלאות הרי אין כמוה , אין עליה , היא המלכה, מלכת עינוגי המחלות. אהוב את מחלתך כאילו הייתה אישה, רצה אותה, מחל לה. הירדמו יחדיו חבוקים, בטן לגב. מלמל לה מילים חיבה רכות, התענג על העייפות הפושה באבריך, ועל עיניך הנעצמות מאליהן והתרדמה הנופלת עליך, אשר אינה ניתנת לשליטה וריסון. המחלה שלך אינה אויב. גם היא אוהבת אותך. והיא רק שלך עכשיו, רק שלך. תן לה את ליטרת הבשר, אל תרגיז אותה בתרופות סרק ושיקויי אמונות תפלות, אל תעצבן אותה ברחמיך העצמיים, היא כבר פגשה אומללים ממך, ואל תעלה לה חלילה את לחץ הדם, כי גם היא מאד רגישה . תן לה את מלוא זמנך ותשומת לבך, היה איתה ורק איתה, אל תתעסק בדברים אחרים, כי קנאית היא, קנאית מאד. ובסוף כשתיכנע, אולי יתמזל מזלך, והיא תמאס בך, תודה לך על היחס המיוחד והאירוח החם לו זכתה אצלך, ובאישון לילה, היא תיטול את חפציה, תנשק בחטף את מצחך הקודח וגופך המעולף, תפתח חרישית צוהר בגופך המתמסר עד כלות, ותסתלק לה. כאישה.